הודיה

אחד הדברים שאני הכי אוהבת בתהליך ההחלמה הוא לראות את הניצוץ בעיניים של האדם שמולי. ניצוץ זה מתחיל להופיע עם ההבנה של חשיבות ההודיה. לרובנו קל להודות לאחרים. לחלקנו קל להודות על מה שיש לנו. הקושי העיקרי הוא להודות לעצמי על שאני קיימת ועל שאני מאפשרת לעצמי תהליך החלמה. גם היום עדיין אפשר להיתקל בתפיסה המצערת שמי שניגש לתהליך טיפולי הוא ״בעייתי״, ״לא נורמלי״, ״חלש״ או ״לא חכם מספיק״. האמת היא שכל אדם שניגש לתהליך טיפולי מתוך רצון ללמוד על עצמו ולהפסיק את מעגל התקיעות הוא לא רק חכם ואמיץ אלא גם מתחיל להבין את החשיבות של אחריות אישית. הכרתי בחיי הרבה אנשים עם עבר מאתגר מאוד, והאנשים הכי חזקים הם אלה שמסתובבים היום עם חיוך על הפנים אחרי שנים שבהן חיו בגיהינום. האדם היחיד שהצליח להוציא אותם מהגיהינום הוא הם עצמם. לא משנה איזו עזרה הם קיבלו בדרך, בסוף הם עברו דרך הכאב, התסכול, הייאוש, הזעם, המועקה וחוסר האונים. בעיניי אין דבר מעצים מזה, ומעולם לא פגשתי אנשים שמסוגלים להגיד תודה בכנות יותר מאלה שחיו חיים קשים מאוד. חלק מהם עדיין מתקשים להודות לעצמם, ואני רוצה לחזק אותם.

תגידו תודה לעצמכם על האומץ ועל ההתמדה

תגידו תודה לעצמכם על האחריות האישית

תגידו תודה לעצמכם על ההצלחה ועל הכישלון בדרך

תגידו תודה לעצמכם על שהפכתם סיטואציה בלתי נסבלת, מלאה בכאב ובדמעות, למקור החוזק שלכם

תגידו תודה על שאתם יודעים את ההבדל בין אור לחושך

תגידו תודה על שאפשרתם לעצמכם לקבל עזרה

תגידו תודה על שהתגברתם

תגידו תודה על שהחיוך שלכם אמיתי

תזכרו תמיד שאתם מקור השראה לאלה שעדיין לא העזו.

תודה רבה.

הילה נפתלי