לפני שלמדתי לעצור הייתי תקתקנית. היעילות שבה הייתי מבצעת מספר משימות בו-זמנית הפתיעה לפעמים גם אותי, וכשעבדתי כשכירה, לא פעם עשיתי עבודה של ארבעה אנשים. רק מעטים הצליחו לעמוד בקצב שלי, וכמעט כולם נראו לי איטיים מדי. לא הבנתי איך אפשר להאט. בכלל לא עלה על דעתי לעצור. מה זה לעצור? בשביל מה? אין צורך. זה מה שאמרתי לעצמי. עד שמצאתי את עצמי חסרת נשימה, באפיסת כוחות וסובלת מכאבי גב ושרירים. הבנתי שהחום והכאבים קשורים לעובדה שאני מגזימה, לא נושמת ומעמיסה סטרס מיותר על הגוף והנשמה שלי. לאן בעצם אני רצה? למה אני עושה עבודה של ארבעה אנשים? הרי אני אישה אחת. מה קרה בחיי שגרם לי לחשוב שזה בסדר לשרוף כך את עצמי?

כשהתחלתי לתרגל יוגה, לנשום באופן מודע ולעבוד עם הגוף ברכות, בהקשבה ובסבלנות, הבנתי סוף כל סוף מה זה אומר לעצור. לעצור משמעו להפנות תשומת לב לנשימה, לנשמה ולגוף שלי, לבדוק מה קורה איתי כאן ועכשיו.

העולם שאנחנו גדלים לתוכו מרחיק אותנו מהאמת הפנימית שלנו בכך שהוא דורש מאיתנו לעמוד בקצב חיים לא אנושי. מגיל צעיר מלמדים אותנו לעמוד בזמנים, להיות הכי מהירים, תקתקנים ומצליחנים, בלי להתחשב באני האותנטי שלנו. קצב החיים הקיצוני הזה יוצר אצלנו סטרס, שגורם למחלות גופניות ונפשיות גם יחד. מאחר שאנחנו לא עוצרים מעצמנו, באופן מודע, הרבה פעמים מחלה, תאונה או אסון מכריחים אותנו לעצור, ואז כבר עלול להיות מאוחר מדי.

מדיטציה נועדה בראש ובראשונה לעזור לנו לעצור כדי להתבונן באני האותנטי שלנו ולא כדי להירגע, כפי שנוטים לחשוב. הרגיעה והשקט הפנימי הם תוצאה של היכולת לעצור ולנשום. אך קודם כל אנחנו חייבים לעצור. לעצור הכל: מחשבות, תזוזות, מה היה, מה יהיה ומה צריך להיות. את כל זה אנחנו לומדים לאט דרך מדיטציה. מדיטציה היא תהליך פנימי שמתחיל לקרות ברגע שאנחנו מאפשרים לעצמנו באופן מודע לעצור ולנשום.

נקודת מבט זו היא הבסיס של הטיפול הפסיכו-יוגי. כל אדם שמגיע אליי מתחיל קודם כל בעצירה מודעת (מדיטציה), כי באופן כללי הטיפול אמור לעודד אותנו לעצור לרגע ולהתבונן במה שקורה לנו בחיים – בגוף ובנשמה שלנו. לאחר מכן אפשר להתחיל לנהל שיח טיפולי ולהציף את מה שנמצא עמוק בתוכנו. העצירה מאפשרת את החיבור לאני האותנטי שלנו.

מסיבה זו מדיטציה יכולה להיות לא נעימה ולא מרגיעה בכלל בהתחלה, כי עבור חלקנו עצירה היא דבר קשה, שמתנגש עם עקרונות העולם המודרני, השאפתני והתקתקני. לכן חשוב לקחת את הזמן ולהבין שמדיטציה לא נועדה להרגיע אלא קודם כל לעזור לנו לעצור את כל מה שאנחנו עושים, לנשום ולקבל את כל מה שהעצירה מביאה איתה. לאחר מכן יגיעו הרגיעה והשקט.

הילה נפתלי – פסיכו-יוגית

#מדיטציה #עצירהמודעת #הורדתסטרס