בריאות גופנית – הקשבה ותזוזה גופנית ממקום של אהבה

May 27, 2019

 

 

כל החיים אני פעילה גופנית. מאז ומתמיד אני הולכת ברגל ורוקדת. כשהייתי סטודנטית הוספתי יוגה וחדר כושר, ובשלב מאוחר יותר חזרתי לשחות. לעולם לא הייתי ספורטאית ולא היה לי רצון להיות, אך תמיד התחברתי מאוד לתנועה. מערכת היחסים שלי עם גופי מצוינת ולכן גופי מרגיש נהדר. כל דבר בתזוזה נעים לי: הנשימה, הדופק, ההזעה, המתיחה, השרירים, לא משנה אם התנועה במים או על מזרן יוגה. אני פשוט אוהבת לזוז.

לצערי עם השנים גיליתי שחלק מהאנשים לא מרגישים את הגוף באופן הזה. להפך, יש אנשים שזזים מתוך התרחקות גופנית, ובמקרים קיצוניים ההתרחקות הופכת לרגשות שנאה כלפי גופם. בחיים הפרטיים ובקליניקה אני רואה כמה חלק מהאנשים אוהבים להתעלל בגוף, אם במודע ואם מתוך הרגל.

 

איך אני יודעת שאני מתייחסת לגופי באהבה?

תזוזה היא חשובה עבור הבריאות הגופנית והנפשית שלנו. אנשים שנעים ממקום של אהבה לגוף והם קשובים אליו מבינים שבכל בוקר, כשהם קמים, הגוף דורש תשומת לב אחרת.

למשל, בוקר אחד אני יכולה להרגיש שגופי חזק ומסוגל, ובבוקר למחרת אולי הוא יהיה עייף ומתוח יותר. ההקשבה הגופנית והאהבה שלי לגופי יגרמו לי להתחשב בו ולתאם אימון לפי המסוגלות של הגוף באותו יום. כלומר אם הוא עייף יותר, אדאג לאימון רך ועדין.

ברגע שאנחנו קשובים אל הגוף ומתייחסים אליו בעדינות, אנחנו זוכים ליחס דומה ממנו. אם נתעלם ממנו ונתרחק, הוא יעניש אותנו בהתאם. התוצאה תהיה כאבים, חולי מתמשך, דיכאון, חרדה ומתח בלתי פוסק. תזוזה בריאה זה אומר להתאמץ ללא כאב, למתוח ללא כאב, לעלות דופק ללא קוצר נשימה, להרים משקל בלי לכופף חלקים בגוף שלא צריך לכופף באותו רגע, לתאם אימון חדש בכל יום לפי המצב הגופני באותו בוקר, ולא להתאמן כמו תוכי. הקו המנחה תמיד מגיע ממקור פנימי של הקשבה עצמית ולא הקשבה חיצונית-חברתית שמעודדת חולי.

לצערי הרב חלקנו עדיין חווים את הגוף כפסל חיצוני שנועד להרשים אחרים ולא כדבר קסום שמחזיק את הדבר הכי יקר שיש לנו – הנשמה שלנו.

במקום לטפח ולדאוג לגוף שלנו שיהיה חזק ובריא חלקנו עסוקים בטיפוח גוף לפי סטנדרטים חברתיים חולניים שאין להם שום קשר לבריאות. המוטו הוא 0% שומן, שרירים לא גמישים, הרמת משקולות מעבר ליכולת והרעבה עצמית בלתי פוסקת. לרוב הנשימה והרכות לא קיימות, שלא לדבר על אהבה. אנחנו מתמכרים למחמאות שטחיות ולהסתכלות במראה.

אנחנו בעצם קשובים אל הסביבה ומתרחקים מהגוף שלנו. כתוצאה מכך כל מה שנעשה לא יגרום לנו לאהוב את הגוף שלנו, כי אהבה תמיד מתחילה מבפנים ולעולם לא יכולה לבוא ממקור חיצוני.

אז תתחילו להקשיב לגוף שלכם. תרגישו מה הוא צריך ותעניקו לו תשומת לב כפי שהייתם מעניקים לאדם אחר שאתם אוהבים. תחבקו את גופכם גם בימים שהוא לא מסוגל. תפנקו אותו ברכות ובנשימות עמוקות כדי להוריד מתח. זה יגרום לגוף לקום לתחייה, לתפקד באופן בריא ולפנק אתכם בתזוזה נפלאה. בעיניי שום מחמאה חיצונית לא משתווה להרגשה הנפלאה שיוצרת מערכת יחסים תקינה עם הגוף. תנסו ותראו.

 

הילה נפתלי – פסיכולוגית ופסיכו-יוגית

 

 

 

Please reload

  • Facebook Basic Square