אלימות מילולית ופיזית והתוצאות ההרסניות שלה על הגוף והנפש שלנו ועל הדורות הבאים

December 18, 2017

 

לפני מספר שנים קראתי רעיון עם שחקן הוליוודי מאוד מפורסם בן 60 שדבר על תוצאות הילדות האלימה שלו. ברעיון הוא אמר שלמרות שהאלימות הסתיימה בגיל 12 הוא עד היום מרגיש את התוצאות שלה. הוא עצמו התוודע שלא היה מודע שנים רבות להשלכות האלימות בילדות שלו על החיים שלו כגבר מבוגר.

אני לא חושבת שיש משהו בעולם הזה שגורם לנו להרגיש יותר מושפלים מאשר להיות קורבן של אלימות, בין אם היא מילולית, פיזית ו/או מינית. אלימות יוצרת טראומה ממושכת שמשאירה שרידים עוד הרבה זמן לאחר שהיא מסתיימת. הטראומה בדרך כלל מתעצמת רק מעצם היותנו לא מודעים לכמה הרס האלימות שספגנו גרמה לנו נפשית, גופנית וקוגניטיבית. כתוצאה מכך אנחנו מתחילים לחיות במעגל של תוצאות האלימות מבלי שאנחנו אפילו מודעים לכך.

 

לדוגמא: ילד שסופג אלימות מילולית ופיזית יתחיל להפגין סימנים של הגנה קיצונית והתנהגות הישרדותית מאוד. הגוף שלו יתחיל להיות בכוננות תמידית והוא בתת מודע יתחיל להמתין לפגיעה האלימה. הכוננות הנפשית – גופנית הגבוהה תעלה את רמת הסטרס וזה יעלה את הסיכון שלו להיפגע גם במקומות אחרים. ילד כזה התעצבן יותר מהר, אתקשה להתמודד עם צעקות והתזוזה הכי קטנה יכולה לגרום לו להשתולל ולהפגין התנהגות אלימה בעצמו. בנוסף הוא לומד מגיל מאוד צעיר שהוא לא מוגן באף מקום וזה אגרום לו לא לסמוך על אף אחד, לחשוד יותר בסביבה או להיפך לרצות באופן קיצוני מאוד, כדי לא לספוג אלימות יותר. התנהגות הילד תהפוך באופן כללי לקיצונית מאוד. ביום שילד סופג לראשונה אלימות נגמרת הילדות שלו. כלומר ההתפתחות הרגשית הטבעית נפגעת והוא לעולם לא יחזור להיות ילד.

יש לאנשים נטייה מסוכנת להשוות בין סוגי אלימות שונים ולהגיד שאחד פוגעת יותר מהשני. אמירות כאלה מסוכנות, כי הם מורידות מערך הפגיעה של קורבן האלימות ונותנות לו להרגיש אשם.

 

אלימות היא אלימות!

 

אלימות מילולית בדרך כלל מרסקת את הביטחון העצמי ומשתקת אותנו נפשית וגורמת לנו לרצות למות.

אלימות מינית מוחקת את הנפש שלנו, פוגעת בזהות והיכולת המינית שלנו וגורמת לנו לרצות למות.

אלימות פיזית מרסקת את הגוף שלנו, פוגעת ביכולת שלנו להגן עליו, משפילה אותנו וגורמת לנו לרצות למות.

 

אנשים ששורדים אלימות לעולם לא יהיו אותו אדם יותר, כי חלק בהם אכן מת באותו יום. כל חייהם הם התמודדו עם הטראומה הזאת ורק טיפול יכול לעזור לרובם להחזיר לעצמם רצון לחיות ולהפסיק את מנגנון ההישרדות.

חוסר רצון לחיות לא חייב להתבטא בניסיון או מחשבות אבדניות אלא יכול גם להתבטא בהרמת ידיים או התנהגות מסכנת חיים - בזה שאני פשוט קיים - בזה שאני עושה שימוש מסיבי בסמים, אלכוהול וכדורים - בזה שאני מעביד את עצמי למוות - בזה שאני חווה דיכאון, חרדה, הפרעות בשינה, חוסר יכולת לקיים מערכת יחסים אינטימית, הרעבה עצמית.

למוות יש הרבה פנים וכל מי ששורד אלימות חווה מוות. עצם זה שנשארנו פיזית בחיים לא אומר שאנחנו חיים.

ההשלכות של הרגשת מוות למרות שאנחנו חיים פיזית יכולות ליצור מעגל אלימות חדש וללא טיפול מתאים האלימות הזאת תעבור בירושה ומעגל הסיוט ימשיך להתקיים בדור הבא.

אלימות מתפרסת כמו מגפה והדבר היחידי שיעצור אותה זה להתמודד עם ההשלכות שלה כל עוד אנחנו יכולים, כדי שאנחנו נרגיש יותר טוב וכדי שלא נעביר אותה הלאה לילדים שלנו.

 

זכרו! לא משנה כמה אתם מתעצבנים בחיים תבחרו בדרך הלא אלימה. תבחרו במדיטציה, טיול רגלי בים/בטבע, שבו לאכול, תשתו מים, קחו נשימה עמוקה תעשו כל דבר רק אל תעבירו את הכעס שיש לכם על החיים לאדם אחר. קחו אחראיות על החיים שלכם ואם ספגתם אלימות בשלב מסוים בחיים שלכם תבינו שזה משאיר סימנים. אל תתעלמו מזה, זה מסוכן.

תתמודדו אם מה שקרה לכם. אל תגרמו לאדם אחר לסבל. גשו לטיפול. כמובן שאתם מוזמנים גם לפנות אלי 0532809660

הילה נפתלי – פסיכולוגית ופסיכו-יוגית

 

 

Please reload

  • Facebook Basic Square