כלא שקוף

July 16, 2017

 

לעולם לא אשכח את היום שנכנסתי בפעם הראשונה לבית סוהר ונפגשתי עם אסירים, כדי לטפל בהם. הבדיקה הביטחונית, שעברתי לפני שבכלל קיבלתי אישור להיכנס ולעבוד שם, הבדיקות כל פעם בכניסה, המעבר הצר, הדלתות ללא ידית, הריח של חדרים לא מאווררים והחיים האחרים הייחודיים לסביבה שבה נלקח מאנשים הדבר הכי יקר בעולם – החופש.

נזכרתי בחוויה הזאת, כי בסביבה שלי היום אני פוגשת לפעמים סוג אחר של אסירים. האסירים האלה לא קיבלו גזר דין בבית משפט, אלא הם שפטו את עצמם לחיים בתוך בית סוהר בלתי נראה לעין. הכלא שלהם שקוף, אך הם מרגישים אותו בכל יום, ומי שמשאיר אותם שם זה הם עצמם. אנשים אלו מסרבים להשתחרר, כי הם מתקשים לדבר על מה שהביא אותם למסקנה שמגיע להם גזר דין קשה כל כך.

למה בני אדם חופשיים לכאורה כולאים את עצמם בכלוב?

מה הסיבה שהם מחליטים להישאר בו? האם הם נשארים במודע? אם כן, למה?

ואם לא, איך אפשר לשחרר אותם משם?

כליאה עצמית היא לא תמיד מודעת, אך היא תמיד מורגשת. אדם שכלא את עצמו ברוב הפעמים מרגיש תקוע, דיכאוני, מתוסכל וכנוע.

עם זאת הוא מתקשה לשחרר את המקומות האלו, וזה בדרך כלל גורם להחמרה.

בנוסף, האשמה מגיעה כי עמוק בפנים יש לו הרגשה שהוא אשם במצבו.

לכל מי שמזדהה עם הכתוב, הרשו לי להגיד לכם כמה דברים חשובים:

אתם לא אשמים.

אתם לא באמת תקועים ואתם יכולים להשתחרר מהמצב הזה.

הכלא שלכם הוא כלא שקוף, ואם תרצו ותפנו לעזרה, הוא ייעלם.

מי ששפט אתכם והכניס אתכם לכלא היה מצב או סיטואציה טראומטית, שאפשר להתגבר עליה.

גזר הדין לא חייב להיות לכל החיים. בניגוד לאסירים שנשפטו על ידי בית משפט אתם לא צריכים אישור משופט לצאת מהכלא. אתם צריכים את האישור שלכם!

אז אם הגיע הזמן להשתחרר – צרו קשר 0532809660.

הילה נפתלי – פסיכולוגית ופסיכו-יוגית

 

Please reload

  • Facebook Basic Square