מה היא אחריות? למה אנחנו לא אוהבים אותה? למה חשוב לאהוב אותה? מה ההשלכות של חיים ללא לקיחת אחריות?

כשהתחלתי לעבוד כפסיכולוגית לפני כ-10 שנים לא הבנתי עד כמה המושג אחריות מהווה בעיה מהותית בחיים של רוב האנשים שאתקל בהם בטיפול, בעבודת צוות, בזוגיות ובחיי היומיום באופן כללי. אין מושג שאנחנו כבני אדם אוהבים להתנער ממנו ואין מושג שאנחנו בורחים ממנו יותר מלקיחת אחריות. אין דבר שגורם לריבים גדולים יותר או לחרדות גדולות יותר. אין עוד מושג שמעורר בנו באופן ישיר תחושות אשמה כמו לקיחת אחריות.

רובנו לא מבינים שהיכולת לקחת אחריות היא יכולת נפלאה שגורמת לנו להבין מי אנחנו, מי נמצא לידנו, ואיך אנחנו רוצים לחיות. בנוסף, ברגע שנתחיל לקחת אחריות על המעשים וההחלטות שלנו, נרגיש שהחיים שלנו בידיים שלנו, ושאנחנו מסוגלים להצליח בכל מה שנבחר לעשות. כלומר לקיחת אחריות מעצימה ומחזקת אותנו משמעותית כבני אדם. אז למה רובנו בורחים ממנה?

כדי לענות על השאלה הזאת צריך להתחיל בהגדרת המושג לקיחת אחריות.

לקחת אחריות זה אומר שאני מסוגלת לבחון מצב מסוים, להחליט על פעולה, לעשות את הפעולה ולעמוד באופן מלא מאחורי מה שעשיתי והחלטתי. הדגש הוא לא רק על העשייה וההחלטה, כפי שרובנו חושבים, אלא גם על העמידה המלאה מאחורי מה שהחלטנו ועשינו. עשייה או אי-עשייה לא פוטרת אותנו מאחריות. כל תוצאה שקשורה ישירות אלינו, גם אם עשינו וגם אם שהחלטנו לא לעשות, היא באחריותנו. חשוב להבין שגם אי-עשייה היא החלטה שיש לה תוצאות, ואנחנו חייבים לעמוד מאחוריה.

למה רובנו בורחים מאחריות?

יש לכך כמה סיבות:

1. אשמה – בחברה שלנו עיוותנו את המילה אחריות לאשמה. כבני אדם יש לנו נטייה להאשים אחרים, וזה יוצר אנטי מידי שגורם לחוסר יכולת לבדוק מה התרחש, למה ואיפה האחריות של כל אחד. כתוצאה מכך רובנו עסוקים בהעברת אשמה מאחד לאחר בלי לבחון את המתרחש באופן שקול כדי למנוע טעויות בעתיד. רובנו כל כך פוחדים מכישלון שאנחנו עושים הכל רק כדי לא להתמודד אתו.

2. הצלחה – בחברה שלנו אנחנו מעצימים הצלחות באופן שגוי ומדברים פחות מדי על כישלון. כך אנחנו מגדלים דור שלם שפוחד לקחת אחריות, כי מראש הוא לא מאמין שתהיה הצלחה. רובנו לא מבינים שכישלון הוא אחד הדברים הכי טובים שיכולים לקרות לנו, בתנאי שניקח עליו אחריות. למה? ברגע שאני לוקחת אחריות על הכישלון, אני יכולה לבחון מה עשיתי לא נכון ולתקן כדי לחולל שינוי ולהגדיל את הסיכוי להצלחה. בנוסף, אם אני אחראית לכישלון, אני אחראית גם להצלחה שתבוא אחריו.

3. חוסר רצון להחליט – רובנו לא מבינים שהחלטה היא חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו, וגם חוסר החלטה. ברגע שאני לא מחליטה, זאת החלטה שלי לא להחליט. כתוצאה מכך כל התוצאות של חוסר ההחלטה שלי הן באחריותי, אם זה מתאים לי או לא. אנחנו חייבים להבין שאנחנו משפיעים על החיים שלנו גם אם אנחנו מחליטים וגם אם לא. ההבדל העיקרי הוא שאם אני מחליטה באופן פעיל, אני יכולה לשנות דברים בחיי שמפריעים לי, כלומר ההשפעה היא בכיוון שאבחר. אם אני מחליטה שלא להחליט, אני נסחפת בזרם החברה, וזה גורם לחוסר אונים ולהרגשה שהחיים שלי שולטים בי לגמרי. התוצאה היא בדרך כלל תחושת קורבנות משתקת.

4. היחס הישיר בין קורבנות לאי-לקיחת אחריות – התחושה שאני קורבן משפיעה באופן ישיר על היכולת שלי לקחת אחריות. חשוב להדגיש שאין כאן הבדל בין גברים לנשים. ברגע שאני מחליטה שאני קורבן, אני מסירה מעלי אחריות ומרגישה חסרת יכולת. התחושה היא שהחיים והסביבה שולטים בי לגמרי, ולא משנה מה אעשה, כל עוד לא אבין את האחריות שלי, אשאר עם תחושת הקורבנות.

למה חשוב ללמוד לקחת אחריות ואפילו לאהוב את זה?

הסיבה העיקרית היא שללא לקיחת אחריות אין ביטחון עצמי ואין חיים עצמאיים. כל אדם שבאופן שיטתי מסיר מעליו אחריות הוא אדם ללא ביטחון עצמי. ביטחון עצמי אומר שאני בטוחה בדרך שאני חיה בה. אי אפשר להגיע למקום הבטוח הזה ללא לקיחת אחריות. אנחנו חייבים להיכשל, לחקור, לבדוק ולשאול את עצמנו שאלות כדי להגיע למקום שבו נרגיש ביטחון. ללא לקיחת אחריות לא אבין אילו שאלות לשאול את עצמי, כי אשקיע את כל האנרגיות שיש לי בהעברת אחריות לאחרים או במקרה גרוע יותר בהאשמות. זה ימנע ממני לבדוק איך אני משפיעה על החיים שלי. במקום זה אהיה עסוקה רק במה שאחרים עושים. כתוצאה מכך אתרחק שנות אור מעצמי ומהרצונות שלי, ותחושת הקורבנות תתחזק משמעותית. התחושה הזאת תשתק אותי, ובאופן טבעי החיים יהפכו ללא נעימים ואהיה חסרת ביטחון.

חשוב להבין שהחיים שלנו הם לרוב בידיים שלנו, ואנחנו יכולים לעשות שינוי בעצמנו בלבד!

כשיושבים מולי בטיפול ואומרים לי "אבל הוא מתנהג ככה" או "הם עשו לי", אני תמיד עונה: "אדם לעולם לא יכול לגרום לאדם אחר להשתנות, אדם יכול לשנות דברים רק בו או בחייו."

וחשוב להוסיף: אבל רק אם אדם לוקח אחריות על מי שהוא ועל מעשיו!

אז תתחילו לקחת אחריות ולעלות מודעות לגבי ההתנהגות שלכם. איפה התנהגתם באופן לא מודע שהביא לתוצאות קשות ואולי אף הרסניות לחייכם. מצד אחר תתחילו לבחון איפה התנהגתם באופן מודע שהביא אתכם למקומות בחיים שאתם גאים בהם.

זכרו: אפשר לצאת מכל בור שחפרנו לעצמנו אך ורק אם ניקח אחריות. חלק מהאחריות הוא לדעת מתי לפנות לעזרה כדי לאפשר צמיחה ולהרגיש מסוגלות. הבסיס לכל טיפול פסיכולוגי מוצלח הוא להבין איפה האחריות שלנו בחיינו. רק אז אפשר להתחיל בתהליך השינוי. הפסיכולוגיה נותנת כלים שמאפשרים לנו לראות איפה האחריות האישית שלנו. בנוסף היא נותנת לנו כלים מעשיים לצאת מהבור. היוגה מחזקת אותנו גופנית בכך שהיא מורידה סטרס ומעודדת אותנו לפעול באופן אקטיבי לקראת שינוי. אז קחו אחריות וצרו קשר: 0532809660

הילה נפתלי – פסיכולוגית ופסיכו-יוגית

#אחריות #קורבנות #בטחוןעצמי